פרוייקט גיל רובין – א’ תשרי תשפ"ז.
בישראל יש הרים בצפון הארץ,במזרחה ובדרומה. מהו ההר הצפוני בישראל? מהו ההר המזרחי בישראל,ומהו ההר הדרומי בישראל?
ההר הצפוני בישראל,ואני שומע את ידעני הגאוגרפיה צועקים:החרמון,החרמון! אז בישראל,כמו בישראל,שום דבר איננו פשוט ומובן מאיליו:
ההר הצפוני ביותר בישראל,נמצא גם בישוב הצפוני בישראל,הוא הר צפייה שמעל למטולה. לאחר 1967 החרמון,אכן,הפך להר הצפוני בישראל אבל: החרמון איננו שטח בריבונות ישראלית,הריבון שם הוא צה"ל והכניסה לחרמון בכלל ופיסגתו בפרט,מצפה שלגים,אסורה לאזרחי ישראל.יוצא איפה: שההר הצפוני ביותר בישראל שעיו ניתן לטפס ולקבל את פני השנה החדשה הוא צפייה שבמטולה.
במזרח הארץ ה"סיפור" דומה אך לא זהה. ההר המזרחי ביותר בישראל עד 1967 היה הר הסוסיתא. כן זה שמכונית תוצרת ישראל נקראה על שמו,וכן זה שנמצא מעל עין גב בשיפולי רמת הגולן ובו גן לאומי קסום ביופיו. אחרי ששת הימים הפך הר חוזק,שברכס בשנית, להר במזרחי ביותר בישראל. למרגלות הר חוזק שוכן מושב אלוני הבשן שהוא,גם,הישוב המזרחי ביותר בישראל. על הר חוזק אפשר לטפס לשם קבלת האור הראשון של השנה החדשה אך לא על פיסגתו שכן שם מחנה צבאי סגור לאזרחים ישראלים.גם על הסוסיתא אי אפשר לטפס לקבלת זריחת יומה הראשון של השנה כי היא גן לאומי שנפתח בבוקר אחרי שהשמש כבר בשמיים גבוהה.
בדרום,ההר הדרומי בישראל הוא הר צפחות. כשהיו פה הבריטים הם חשבו שהר צפחות עשוי אבני ציפחה וחשבו לכרות את ההר והפוך אותו לגבעה נמוכה ושוממה. לשם כך פרצו שביל שמוביל מפאתיה המערביים של אילת לפסגת הר צפחות. לאחר פריצת השביל הסתבר שבהר יש לא מעט אבל אבני צפחות אין והשביל הבריטי נותר על מקומו ומשמש לטיפוס אל פיסגת ההר גם היום והוא פתוח ונגיש לציבור ללא התניות.
לכל ההרים הקיצוניים ברוחות השמיים של ישראל יש קשר הסטורי ביניהם: כולם הם תוצאה של פעילות משולבת שבה נסוג ים תאטיס וחשף את שכבות הסדנמטצייה שאגר תחתיו יחד עם פעילות של התרוממות הרים כתוצאה מתנועת השבר הערבי אל מול השבר הארץ ישראלי המערבי מה שידוע לכולנו כשבר הסורי אפרקאי.
הר צפחות בולט לא רק בהיותו הנקודה הדרומית בישראל אלא גם,כאמור אבני ציפחה אין בו,הוא איננו קימוט עתיק של הרי אילת,קימוט שמעלה מתוככני הכדור שלנו את אבני הגרניט הקסומות של מאסיב אילת,אלא משקע של ים תאטיס שהקימוט שיצר השבר הסורי אפרקאי דחף אותו כלפי מעלה ובתהליך הדחיפה הזו כבש אותו למסלע אחיד וקשוח למדי.
את אורה הראשון של שנת תשפ"ז קיבלתי על פסגתו של הר צפחות והתמונות,הן כאן לפניכם.
שנה נפלאה לכולם ולכולן – מנחם.